- גנאי
- גְּנַאי, גְּנַייch. sam(גנאי disgrace, shame, blame; obscenity). Targ. II Esth. 1:2. Targ. Y. Lev. 20:17; a. e.
Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature. Jastrow, Marcus. 1903.
Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature. Jastrow, Marcus. 1903.
גנאי — חרפה, ביזיון, הטלת דופי, גנות, שנינה, בושה, קלון, אי כבוד, האשמה, קטרו … אוצר עברית
כינוי גנאי — כינוי מעליב {{}} … אוצר עברית
קריאת גנאי — צירוף של מילים ו/או קולות שמטרתם לפגוע בזולת {{}} … אוצר עברית
שם גנאי — כינוי מעליב {{}} … אוצר עברית
שם רע — גנאי, חרפה, דיראון {{}} … אוצר עברית
אות-קלון — סימן גנאי, אות קין, טלאי צהוב {{}} … אוצר עברית
אפס אפסים — כינוי גנאי לאחד שכלום לא הולך לו, כלומניק, לא יוצלח {{}} … אוצר עברית
אפס גמור — כינוי גנאי לאחד שכלום לא הולך לו, כלומניק, לא יוצלח {{}} … אוצר עברית
אצבע משולשת — תנועה מגונה, הפנית האצבע האמצעית קדימה לאות גנאי וזלזול {{}} … אוצר עברית
בושה — חרפה, קלון, בוז, זלזול, גנאי, קלס, גנות, דיראון, אשמה, בושת פנים, ביזיון, כלימ … אוצר עברית
בושת — חרפה, קלון, בוז, זלזול, גנאי, גנות, דיראון; איברי המין החיצוניים, מבושים, ערוו … אוצר עברית